בלי נעליים: הרהור על אמנות נשית מזרחית בישראל 2014

המאמר מבקש לקרוא ייצוגים חזותיים של אמניות מזרחיות ביצירות אמנות פרי ידיהן, מבעד לפרמטר שהוא אטריבוט טעון: נעליים. מקרה המבחן בו בחרתי להתמקד במאמר זה הוא הקטלוג וקורפוס המאמרים שוברות קירות: אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל. הטענה המרכזית במאמר היא כי דווקא העדרן של הנעליים ממרחב הייצוג החזותי היא מסמן רב ערך. יצירות האמנות בקטלוג מציגות מופעים שונים ורבים של הגוף המזרחי הנשי, בין בלבוש מלא בין בלבוש חלקי, ואולם ההעדר הבולט של הנעליים, כפי שעולה גם מהדימוי שעל הכריכה, הוא חסר הקורע חלון וצוהר אל עומקים פסיכולוגיים, מגדריים ואתניים. במאמר זה אני מבקשת ללכוד את הבלתי נראה: התבוננות חודרנית בקורפוס מעלה אל פני השטח דפוס חזותי מרתק: "דיוקן עצמי בלי נעליים" הוא הפריזמה שמבעדה אפשר לקרוא את מודוס הפעולה של האמניות המזרחיות.