בדרך לאיקאה: השיבה לקראפט מנקודת מבט פסיכואנליטית*

אסתי הלפרין–מימוןאיילת גונדר–גושן

התבוננות פסיכואנליטית בקראפט מניחה שלא די במונחים מתחום העיצוב, הכלכלה או ביקורת התרבות כדי להסביר את העניין בקראפט, אלא שהבחירה בקראפט עונה על צורך נפשי עמוק הן אצל יוצרו הן אצל רוכשו. בהתבסס על מאמריו של פרויד "האלביתי" (1919) ו"על החולפות" ("On Transience") (1915) נבקש להציע שהבחירה בקראפט קשורה, בין היתר, בהתמודדותו הנפשית של הפרט עם חרדת המוות. בעוד הייצור ההמוני מכחיש את היות האדם בר–חלוף, הוא מעורר את אימת המוות הנלווית לשכפול הנצחי המגולם בו. הבחירה בקראפט מאפשרת לאדם לשכך את אימת השכפול, שהרי הקראפט נתפס כאובייקט ייחודי. ואולם, הקראפט מעמת אותנו עם היבט אחר הכרוך במוות — החולפות. בכך הוא מעורר חרדה מפני הזמן הקצוב לכל אחד מאתנו, חרדה שהייצור ההמוני מצליח להרדים בשכפולו המכני. השפה השיווקית של קטלוג איקאה 2014, המדגישה את הזיקה לעולם הקראפט, תוצג כבבואה למאבק האינטרה–פסיכי שבין שכפול לחד–פעמיות.

 

* המחברות מבקשות להודות לד"ר לירן רזינסקי מאוניברסיטת בר אילן ולמר אלברטו מסצ'יאני מאוניברסיטת תל אביב על הערותיהם המועילות.

למאמר המלא יש ללחוץ כאן