משפחות: דיוקן המשפחה הישראלית בעיתונות סוף השבוע

מדורם של אבנר ורלי אברהמי, "מצב משפחתי", התפרסם במשך שמונה שנים (2010-2002)  במוסף סוף השבוע של "הארץ" והציג בדיוקנאות משפחתיים ישראליים. 

המדור שימש אתר מופע מדגמי, מילולי וחזותי כאחד של "פני המדינה", מעין גרסה עיתונאית מקומית של National Portrait Gallery. הבחירה בזירה הפומבית של העיתונות כ"גלריה" מעלה שאלות בדבר אופיין הייחודי של דרכי הייצוג וזיקתן לתפיסתה העצמית של העיתונות כרושמת דברי העִתים בסוגה המשלבת ייצוג ביוגרפי בכתיבה עיתונאית וצילומי דיוקן קבוצתיים. 
סיפורי הדיוקן המשפחתיים מוצעים לקוראים כאפשרות לעיון "מוּזֵיאָלִי", שיש בו גם משום התבוננות במראָה, בדפוס נבחר של פסיפס חברתי. מסגרת זו מעניקה לסיפורים את ייחודם כיצירת כלאיים שבין התיעודי לסיפורי, בין המראה למגיד (shows and tells), בין המדווח למתרשם, בין הציבורי לפרטי, בין הקונקרטי למטפורי ובין זיכרון היחיד לזיכרון הרבים. 
הבניה זו מושתתת על ראייה מטונימית, שעל פיה הסיפור הפרטי הוא סיפורו של "כלל" שהטקסט התקשורתי מניח שהוא מוסכם ומובן. המחקר* שעסק במדור "מצב משפחתי" התמקד במשמעותו של ההיקש הטבעי לכאורה מייצוגם המילולי והחזותי של פרטים מסוימים בחברה הישראלית לכלל, שהגדרתו צרה ומכֻוונת. מאמר זה מתמקד בשיטת המחקר המשולבת שעמדה בבסיסו*.