הבננה לובשת פראדה:

המאמר בוחן את יחסי הגומלין בין אופנה לאוכל. העיסוק בשני העולמות מערב טעם, תשוקה, שפע, דחפים, יצרים וגם ארוטיקה ופטיש, ובשנים האחרונות מאגד גם שאלות בנוגע לפערים שבין איטיות למהירות, איכות לכמות וצורך לצרכנות. נוסף על הממד החזותי, המאמר בוחן גם את המשמעויות הפסיכולוגיות ואת הרעיונות והמסרים שנוצרים מהמפגש הישיר בין אופנה לאוכל. שניהם נסקרים בו דרך רגעי מפתח היסטוריים, החל במאה ה־ 17 וימי ארמון ורסאי, עבור בתקופת כיבוש פריז על ידי המשטר הנאצי וכלה בדיאלוגים בין אופנה לאמנות לאורך המאה העשרים. המאמר סוקר גם את העיסוק באופנה ובאוכל מהיר ואת הקשר בין גיבורות תרבות לדימוי גוף — מג׳וזפין בייקר וכרמן מירנדה, דרך טוויגי וקייט מוס ועד נטע ברזילי. מחקר של הקשר בין אופנה לאוכל מאפשר מרחב חדש לשיח על אודות נושאים מהותיים בחברה ובתרבות: מעמד, מגדר, גזע, פוסט־ קולוניאליזם ופמיניזם. דרך סקירתם של רגעים מכוננים בחיבור התרבות בין אופנה לאוכל, מומחש המכנה המשותף בין שני העולמות, הפועלים ומופעלים כשפות להגדרת זהות.