אינטימיות ולאומיות במסעדה הפלסטינית בישראל: דימויים חזותיים במרחב המסעדה

מדי שבת מגיעים מאות יהודים לסעוד במסעדות הכפר הפלסטיני עין חוד שבמורדות הכרמל, בצפונה של ישראל. על פי הגדרת בעליהן, מסעדות אלו מתמחות במטבח ערבי אותנטי. המסעדה הפלסטינית בישראל היא מרחב גדוש סמלים ומסרים שניתן לפרשם כחברתיים־פוליטיים, מסרים שמרביתם אינם מילוליים, אלא נישאים על גבי דימויים חזותיים במרחב המסעדה. בעלי המסעדות, פלסטינים אזרחי ישראל, מעבירים דרך דימויים אלו מסרים של אינטימיות וביתיות וגם מסרים של תרבות מקומית ולאומיות פלסטינית; מסרים שלעיתים נתפסים בקרב הסועדים היהודים כסותרים זה את זה. הענקת תחושת ביתיות ואינטימיות יוצרת קרבה, ולעומתה, הבלטת הנרטיב הפלסטיני יוצרת לעיתים ריחוק וזרות. במסעדות עין חוד ניכר טשטוש גבולות בין הבית למסעדה, אשר מקל על העברתם של מסרים אלו. בעקבות מחקר אתנוגרפי במסעדות עין חוד, אציע פרשנות לעיצוב מרחב המסעדה, כלי האוכל וההגשה, החפצים המוצגים והתמונות שעל הקיר — כולם אמצעים חזותיים וחומריים ש"תופסים" את הסועד בעודו עסוק בסעודה.