שום, פלפל וקעקוע:

בשנים האחרונות חלה טרנספורמציה בדמותם ובתדמיתם של שפים. מדמויות אנונימיות הנחבאות אל מאחורי הסירים הפכו שפים לשחקנים מרכזיים בשיח התרבותי־קולינרי המתעורר. יחד איתם עברו לקדמת הבמה גם הקעקועים שעל גופם, שכיום משמשים במידה רבה מעין מדים חלופיים במטבחים מקצועיים. ככאלה, קעקועים מספקים זווית מקורית ומרעננת לבחינת הדינמיקה התרבותית מאחורי מעמדם הנוכחי של שפים וטבחים כגיבורי תרבות. במאמר נטען כי קעקועים משמשים ביטוי חשוב של הון סימבולי ותרבותי עבור שפים, המתבטא בכמה דרכים: קעקועים מבטאים מחויבות, ולפיכך עשויים לסייע לשף לבלוט בסביבה תחרותית ולעגן את מעמדו כאיש מקצוע המסור למטבח; בד בבד, מעמדם התרבותי החדש של שפים מסייע בקידום הנראות, הפופולריות והלגיטימציה של קעקועים. בו־בזמן, תדמיתה ההיסטורית של אמנות הקעקוע כמפוקפקת ומחתרתית מקדמת את תדמיתם של השפים עצמם כ'כוכבי רוק' מודרניים הנהנים מהילה עדכנית ו'מגניבה'; ולבסוף, תפיסות חדשות של קעקועים כאמנות 'לגיטימית' ואפילו 'גבוהה' מקרינות על השפים עצמם כאמנים ולפיכך עשויות לסייע בקידום דיון ביקורתי ומעמיק יותר בנוגע לאוכל, החורג מגבולות שאלת הטעם והמראה ועוסק גם במקורותיו ובהשפעותיו התרבותיות, הסביבתיות, הכלכליות והאחרות.