במאמר זה טוען גריפין כי תפיסת תופעת הגלובליזציה כמושג כלכלי ופוליטי מרכזית להבנת האופן שבו מסגרות מוסדיות קובעות מהי אמנות עכשווית. כמושג, הגלובליזציה באמנות מתייחסת להרחבה האדירה של קהלים ושל מימון, לנסיקה בקיום תערוכות בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם וברשת התנועה והחליפין שנוצרת ביניהם. על כן יש לראות את עולם האמנות בהקשר של כוחות ותנועות השוק הקפיטליסטי העולמי. כדוגמה מושלמת לכך מציין גריפין את עליית הביאנלות הבינלאומיות במקביל לאירועים היסטוריים וגלובליים מסוף שנות השמונים של המאה ה־20, שאִתגרו את עצם מושג "מדינת הלאום" בה היה מעוגן מוסד המוזיאון. אוצרים, מבקרים ואמנים רבים האמינו בפוטנציאל של עִרעור גבולות מוסכמים ומִפגש בין תרבויות, אך פעמים רבות ביאנלות ודוקומנטות דווקא שִעתקו נורמות מערביות של הבניית האחר ואִשררו את נקודת המבט היחידנית ממנה התיימרו להימנע. לכן, גריפין שואל כיצד האידיאולוגיה של התערוכות הללו "בולעת ומאכלת" כל שונוּת אמיתית ובאיזו מידה ביאנלות הן פשוט התגלמות נוספת של תיירות ומסחר עכשווי. הביאנלות, לטענת גריפין, לא רק עוסקות בגלובליזציה אלא מהוות סימפטום שלה. לדידו המענה לכך הוא אמנות שתפיח חיים חדשים בשונוּת המתקיימת בין תרבויות ואזורים הקשורים זה לזה.
Griffin, Tim. " Worlds Apart: Contemporary Art, Globalization and the Rise of Biennials.” Smithsonian Libraries African Art Index Project DSI, 2012.