במאמר שנושאו צילום ואתנוגרפיה, ריצ׳רד פרימן מציג את התפיסה של מאלינווסקי(Malinowski) , מייסד תחום המחקר, בה האנתרופולוגיה אמורה לא רק להבין תרבות אחרת, אלא גם כיצד צרכני אותה תרבות מבינים אותה. כלומר, כיצד הם רואים את העולם. לפני מאלינווסקי, עד אמצע המאה ה־20 לא חיפשו האנתרופולוגים "נקודת מבט פנימית" על התרבות, אלא ביקשו להיות יותר ״מדעיים״ ו״אובייקטיבים״. פרימן מציין שכיום, אנתרופולוגים המוסיפים תצלומים למחקריהם, אינם מודעים לכך שאלה הם גם בבחינת פיסות מידע אחר ושונה מהמידע המילולי. לאורך המאמר הוא מתייחס לכמה דוגמאות היסטוריות, כמו זו של פרנץ בואס (Boas), אבי האנתרופולוגיה האמריקאית, שב־1890 עסק, לצד המחקר, גם בצילום. תצלומיו תיעדו את פני השטח ולא את השינויים ההיסטוריים שעברה הקהילה האינדיאנית בצפון ונקובר, אותה תיעד. ב־1942 תיעדו מרגרט מיד (Mead) וגרגורי בטסון (Bateson) גם בצילום את הבאלינזים שחקרו באינדונזיה. מחקרם מלווה באלפי דימויים, אך על פי פרימן, הבעות הפנים והג׳סטות הגופניות בצילומיהם נעדרות הקשר. מחקר נוסף, המוזכר כדוגמה לצילום אנתרופולוגי, הוא של דאגלס הרפר (Harper) – חיי הקבצנים והנוודות ברכבות מ־1982. תצלומיו של הרפר מעוררים רגשות ומהווים ביטוי ל"מפנה הרפלקסיבי״ במחקר האנתרופולוגי. בסוף המאמר מציין פרימן את מחקרו בנושא קבוצת נוער אקטיביסטית בבואנוס איירס, ארגנטינה, בו הציג, דרך תצלומים שצילם, את מציאות החיים בעיר, את חווית החיים של הקבוצה ופורטרטים של בני הנוער. אלה הוצגו לצד הראיונות שערך עימם. מחקר זה הוא דוגמה לתפיסה פנים־סובייקטיבית (inter-subjective) המבקשת להתגבר, בצורה אקטיביסטית, על סטריאוטיפים שיש לקוראים ולצופים לגבי תרבויות אחרות.
Freeman, Richard. "Photography and Ethnography". In Viewpoints: Visual Anthropologists at Work, edited by Mary Strong and Laena Wilder. Austin: University of Texas Press, 2009, 53-75.